זוגיות בין השורות

נִכְנְסוּ, וְהַתִּינֹקֶת עִמָּם, יְשֵׁנָה בַּעֲגָלָה. וְהוּא הִכְנִיס אֶת הָעֲגָלָה בִּזְהִירוּת רַבָּה מְאוֹד, כְּדֶרֶךְ אָדָם הַמַּכְנִיס דָּבָר יָקָר לַחֲנָיָה צָרָה, וּבָדַק שֶׁהַגַּלְגַּל אֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּשֻּׁלְחָן, וְהֶעֱמִיד אוֹתָהּ בְּזָוִית נְכוֹנָה, וְרַק אַחַר כָּךְ הִתְיַשֵּׁב.

וְזוֹ הָיְתָה הַתַּצְפִּית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי, וְרָשַׁמְתִּי אוֹתָהּ: אֶת הָעֲגָלָה הוּא יוֹדֵעַ לְהַחֲנוֹת.

הִתְחִיל לְדַבֵּר מִיָּד, וּפָתַח דַּוְקָא בָּרֶכֶב. אָמַר שֶׁהוּא מוֹכֵר עַכְשָׁו אֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְקוֹנֶה אַחֵר, וְכִי מָצָא עִסְקָה, וְכִי אִם מְסַדְּרִים דְּבַר מָה קָטָן בַּמָּנוֹעַ — יוֹצֵא מִזֶּה רֶוַח. וְסִפֵּר לִי אֶת כָּל הַשַּׁרְשֶׁרֶת: מִי מָכַר לְמִי, וּמֶה הָיָה חָסֵר, וּמָה תִּקֵּן בְּמֵאָה שְׁקָלִים, וּבְכַמָּה מָכַר. וּכְשֶׁסִּפֵּר, נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ אַחֵר. אָדָם שֶׁנִּכְנָס כָּפוּף וְנַעֲשֶׂה זָקוּף.

שָׁאַלְתִּי כַּמָּה מְכוֹנִיּוֹת בְּשָׁנָה.

אָמַר: שָׁלוֹשׁ. לִפְעָמִים אַרְבַּע.

וְלֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם, וּבְתוֹכִי חָשַׁבְתִּי: אֵין זֶה אָדָם עָשִׁיר, וְאֵינִי חוֹשֵׁד בּוֹ בְּפַזְרָנוּת. זֶה מִנְהָגָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁמְּבִינִים בָּרֶכֶב וּמְצוּיִים אֵצֶל הַמָּאכֵרִים וְיוֹדְעִים כָּל הַזְּמַן לְהַחֲלִיף וּלְשַׁפֵּץ וּלְהַעֲבִיר בַּעֲלוּת וּלְהַרְוִיחַ כַּמָּה שְׁקָלִים בְּנוֹסָף. וְכָל הָרֶוַח בָּזֶה מוּעָט מְאוֹד, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זֹאת בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף שׁוֹטֶה הוּא. אֶלָּא שֶׁאֵין זֶה בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף כְּלָל. אָדָם כָּזֶה מוֹכֵר לוֹ בְּכָל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים מְכוֹנִית — וּבְכָל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הוּא נַעֲשֶׂה מֵחָדָשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ דָּבָר בָּעוֹלָם. שֶׁכֵּן בְּשֻׁלְחַן הָעִסְקָאוֹת הַהוּא הוּא בָּקִי גָּדוֹל, וְהַכֹּל שׁוֹאֲלִים בַּעֲצָתוֹ, וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן. וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר שֶׁמָּתוֹק מִמֶּנּוּ לְאָדָם שֶׁכָּל יְמֵי יַלְדוּתוֹ אָמְרוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יֵצא מִמֶּנּוּ כְּלוּם.

וְאָז פָּנִיתִי אֵלֶיהָ וְשָׁאַלְתִּי אֵיךְ הִכִּירוּ.

וְהִיא, שֶׁעַד אוֹתוֹ רֶגַע יָשְׁבָה כִּמְעַט בְּלִי לָזוּז, אָמְרָה: נִכְנַסְתִּי לָאוֹטוֹ שֶׁלּוֹ.

וּכְשֶׁאָמְרָה נִכְנַסְתִּי לָאוֹטוֹ שֶׁלּוֹ — עָלָה בְּקוֹלָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ קֹדֶם, וְלֹא יָרַד מִמֶּנּוּ עוֹד בְּאוֹתָהּ פְּגִישָׁה.

וְסִפְּרָה. שֶׁבַּבַּיִת שֶׁלָּהּ הָיְתָה אֲוִירָה לֹא נְעִימָה. כָּךְ אָמְרָה, בִּשְׁתֵּי מִלִּים, וְלֹא הִרְחִיבָה, וְלֹא לָחַצְתִּי. וְשֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בָּהּ. וְשֶׁבְּלִמּוּדִים לֹא הִצְלִיחָה. וְשֶׁהִיא הָיְתָה הַכִּבְשָׂה הַשְּׁחֹרָה, וְאָמְרָה אֶת זֶה בְּחִיּוּךְ קָטָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיךָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים עַד שֶׁאַתָּה עַצְמְךָ אוֹמֵר אוֹתוֹ רִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא יַקְדִּימוּךְ.

וְשֶׁכָּל מָה שֶׁרָצְתָה זֶה לִבְרֹחַ מִשָּׁם.

וְאָז פָּגְשָׁה אוֹתוֹ, וְנִכְנְסָה לְרִכְבּוֹ.

וּמָה שֶׁסִּפְּרָה עַל אוֹתָהּ כְּנִיסָה אֵינִי מוֹסִיף עָלֶיהָ מִלָּה: כְּמוֹ לְהִכָּנֵס לְאוּלַם שְׂמָחוֹת שֶׁל מְלָכִים. הָרֵיחַ, וְהַנִּקָּיוֹן, וְהַמּוּזִיקָה, וְהַדֶּלֶת שֶׁנִּסְגֶּרֶת וּמַשְׁתִּיקָה אֶת כָּל הָרְחוֹב בְּבַת אַחַת, וְהוּא יוֹשֵׁב שָׁם וְיוֹדֵעַ בְּדִיּוּק מָה לַעֲשׂוֹת בְּיָדָיו. וְיָשְׁבָה בַּצַּד שֶׁלָּהּ, גָּבוֹהַּ מִן הַכִּסֵּא שֶׁבַּבַּיִת, וּמִחוּץ לַחַלּוֹן עָבְרוּ כָּל הָרְחוֹבוֹת שֶׁרָצְתָה לִבְרֹחַ מֵהֶם, וְעָבְרוּ מַהֵר, וְהִיא בִּפְנִים.

וְהִפְסַקְתִּי לִכְתֹּב.

שֶׁכֵּן זוֹ לֹא הָיְתָה מְכוֹנִית כְּלָל. זֶה הָיָה חֶדֶר. חֶדֶר רִאשׁוֹן בְּחַיֶּיהָ שֶׁאִישׁ לֹא נִכְנַס אֵלָיו בְּלִי רְשׁוּת וְאִישׁ לֹא צָעַק בּוֹ וְאִישׁ לֹא אָמַר בּוֹ שֶׁלֹּא יֵצא מִמֶּנָּה כְּלוּם. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה זֶה חֶדֶר קָבוּעַ — כָּל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים הָיָה מִתְחַלֵּף בְּחֶדֶר אַחֵר — וְגַם זֶה עָלָה יָפֶה, שֶׁכֵּן מִי שֶׁכָּל יָמֶיהָ בִּקְּשָׁה לִבְרֹחַ, אֵין לְךָ דָּבָר טוֹב לָהּ מִבַּיִת שֶׁנּוֹסֵעַ.

וַאֲשֶׁר לוֹ: רָאִיתִי בְּפָנָיו, בְּשָׁעָה שֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת זֶה עֲדַיִן. עָשָׂר שָׁנִים אַחַר כָּךְ וְהוּא שׁוֹמֵעַ אֶת זֶה עֲדַיִן.

שֶׁגַּם הוּא, מִצִּדּוֹ, הִבִּיט בָּהּ בְּאוֹתָם יָמִים. וְרָאָה כֵּיצַד הִיא כְּמֵהָה אֵלָיו, וְכֵיצַד הִיא מִסְתַּכֶּלֶת עָלָיו מִלְּמַטָּה, וְכֵיצַד הִיא מִתְרַגֶּשֶׁת לִקְרַאת כָּל מִפְגָּשׁ. וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אָמְרוּ לוֹ פַּעַם אַחַת בְּיַלְדוּתוֹ דָּבָר טוֹב אֶחָד; דָּמְנִי שֶׁלֹּא, וְלֹא שָׁאַלְתִּי עֲדַיִן. וּכְשֶׁבָּאָה נַעֲרָה זוֹ וְהִבִּיטָה בּוֹ כָּךְ — לֹא רָאָה נַעֲרָה. רָאָה בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הַתְּשׁוּבָה לְכָל מָה שֶׁאָמְרוּ עָלָיו בַּבַּיִת וּבַכִּתָּה.

וּלְפִיכָךְ הִצִּיעַ נִשּׂוּאִין מַהֵר. שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לַחֲשֹׁב לִטְוָח קָצָר — כְּדֶרֶךְ אָדָם שֶׁכָּל מִסְחָרוֹ בָּנוּי עַל מָה שֶׁיִּהְיֶה בְּעוֹד אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים — וּמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה רָחוֹק, כָּל דָּבָר טוֹב שֶׁבָּא לְיָדוֹ הוּא מְמַהֵר לִסְגֹּר עָלָיו אֶת הָעִסְקָה קֹדֶם שֶׁיִּתְחָרֵט הַמּוֹכֵר.

וְכָךְ נִמְצָא שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם רָכַשׁ מִן הַשֵּׁנִי דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם לִמְכִירָה: הִיא קָנְתָה מִמֶּנּוּ מָקוֹם לִבְרֹחַ אֵלָיו, וְהוּא קָנָה מִמֶּנָּה מַרְאָה שֶׁבָּהּ הוּא נִרְאָה כְּאָדָם מֻצְלָח.

וְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים הֶחְזִיק. וְאֵינִי מְזַלְזֵל בְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים.

וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַתִּינֹקֶת, וְהֵם הִגִּיעוּ אֵלַי.

וְאָמְרָה לִי: אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת עַכְשָׁו.

וְזֶה הַמִּשְׁפָּט הָאֲמִתִּי בְּיוֹתֵר שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֶדֶר הַזֶּה הַיּוֹם, וּבוֹ כָּל הַתִּיק.

שֶׁכֵּן מָה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם הָיָה כֻּלּוֹ הִתְלַהֲבוּת, וְאֵין הַהִתְלַהֲבוּת דָּבָר רַע, חָלִילָה. אֶלָּא שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת הִיא כְּמוֹ מָנוֹעַ שֶׁעוֹבֵד בַּעֲמִידָה: מַרְעִישׁ יָפֶה, וּמְחַמֵּם, וְאֵינוֹ מֵזִיז אֶת הָרֶכֶב מִן הַמָּקוֹם אֲפִלּוּ טֶפַח. וְכָל אוֹתָם שָׁנִים רָאוּ זֶה אֶת זֶה מִבַּעַד לַזְּכוּכִית — הִיא רָאֲתָה אוּלַם מְלָכִים, וְהוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ בְּעֵינֶיהָ. וְאִישׁ מֵהֶם לֹא רָאָה אֶת הַשֵּׁנִי. וְלֹא רִמּוּ זֶה אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הָיְתָה כָּאן שׁוּם מִרְמָה: פָּשׁוּט לֹא הָיָה שָׁם עֲדַיִן מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִרְאוֹתוֹ.

וְעַכְשָׁו יֵשׁ תִּינֹקֶת, וְאֵין נוֹסְעִים לְשׁוּם מָקוֹם, וְיוֹשְׁבִים בַּבַּיִת, וְהָאַשְׁלָיָה — כָּל אַשְׁלָיָה שֶׁבָּעוֹלָם — אֵין הִיא סוֹבֶלֶת יְשִׁיבָה. הִיא עוֹמֶדֶת רַק כָּל עוֹד הַנּוֹף עוֹבֵר בַּחַלּוֹן.

וְכֵיוָן שֶׁנֶּעֶצְרוּ, נִשְׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּסָּלוֹן אֶחָד, וְלֹא יָדְעוּ בְּמָה מְדַבְּרִים כְּשֶׁאֵין מְדַבְּרִים בָּרֶכֶב, וְלֹא יָדְעוּ מָה עוֹשִׂים בָּעֶרֶב, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא רָאָה מִיָּמָיו זוּג שֶׁיּוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט וְאוֹהֵב.

וְהִנֵּה הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי בָּהֶם וְאָמַרְתִּי לָהֶם בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַפְּגִישָׁה, שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדָם מַשֶּׁהוּ לָלֶכֶת אִתּוֹ הַבַּיְתָה:

אָמַרְתִּי: אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאֵין לָכֶם כְּלוּם בִּמְשֻׁתָּף. יֵשׁ לָכֶם דָּבָר אֶחָד גָּדוֹל מְאוֹד, וְאַתֶּם מַסְתִּירִים אוֹתוֹ זֶה מִזֶּה מֵאָז שֶׁהִכַּרְתֶּם.

שָׁאֲלוּ: מָה.

אָמַרְתִּי: שְׁנֵיכֶם הֱיִיתֶם יְלָדִים שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם. שְׁנֵיכֶם לֹא הִצְלַחְתֶּם. לִשְׁנֵיכֶם הִתְנַהֲגוּ לֹא יָפֶה, כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן בִּפְרוֹטְרוֹט מָה הָיָה שָׁם וְאֵינִי מְמַהֵר לָדַעַת. וְכָל יְמֵיכֶם אַתֶּם מְחַפְּשִׂים אָדָם אֶחָד שֶׁיַּבִּיט בָּכֶם וְיֹאמַר שֶׁיֵּשׁ בָּכֶם מַשֶּׁהוּ. וְהִנֵּה זֶה כָּל מָה שֶׁקָּרָה בְּאוֹתוֹ רֶכֶב: שְׁנֵי יְלָדִים שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם יָשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה וְאָמְרוּ זֶה לָזֶה, בְּלִי מִלִּים, אֲנִי מַאֲמִין בְּךָ.

וְזֶה הָיָה נָכוֹן. וְזֶה עֲדַיִן נָכוֹן. אֶלָּא שֶׁעֲשִׂיתֶם אֶת זֶה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה — הִיא הִבִּיטָה בּוֹ מִלְּמַטָּה וְהוּא נֶהֱנָה מִלְּמַעְלָה. וְאֶפְשָׁר לְהַבִּיט מִלְּמַטָּה שָׁנָה, וְאֶפְשָׁר שָׁלוֹשׁ. וְאִי אֶפְשָׁר לְגַדֵּל יַלְדָּה כָּךְ.

וּמִכָּאן וָאֵילָךְ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה מִן הַצַּד. וְאֶת זֶה, שְׁנֵיכֶם, לֹא רְאִיתֶם מִיְּמֵיכֶם, וּלְפִיכָךְ אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹתוֹ, וּלְפִיכָךְ בָּאתֶם הִנֵּה. וְאַל תִּתְבַּיְּשׁוּ בָּזֶה: אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁלֹּא רָאָה.

וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַתָּה מֵבִין בִּרְכָבִים. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין דָּבָר קָשֶׁה מִלְּהַעֲבִיר מְכוֹנִית מִמָּקוֹם שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בּוֹ זְמַן רַב. הַצְּמִיגִים כְּבָר קִבְּלוּ אֶת צוּרַת הָאַסְפַלְט, וְהַמַּצְבֵּר יָרַד, וְצָרִיךְ לִדְחֹף בַּיָּדַיִם כַּמָּה מֶטְרִים עַד שֶׁהִיא מַתְחִילָה לָזוּז מֵעַצְמָהּ. וְזֶה מָה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים עַכְשָׁו בַּבַּיִת. וְזֶה נִרְאֶה כְּמוֹ כִּשָּׁלוֹן, וְאֵינוֹ כִּשָּׁלוֹן — זֶה שָׁלָב.

וְאָמַרְתִּי לָהּ: וְאַתְּ אֵינֵךְ נוֹסַעַת עוֹד אֶל שׁוּם מָקוֹם. אַתְּ בַּבַּיִת. וְזֶה הַדָּבָר שֶׁהֲכִי מַפְחִיד אוֹתְךָ, וְאֵינִי מֵקֵל בָּזֶה רֹאשׁ, שֶׁכָּל יָמַיִךְ יָדַעְתָּ רַק לִבְרֹחַ, וּמֵעוֹלָם לֹא נִשְׁאַרְתָּ.

הַמְּחִיר הָיָה קָטָן כָּל כָּךְ שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה בּוֹ כְּלָל, וְהוּא זֶה: שֶׁהִיא תַּמְשִׁיךְ לִהְיוֹת מִי שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת. שֶׁכֵּן אִלּוּ יָדְעָה — הָיָה צָרִיךְ לְהִוָּעֵץ בָּהּ. וְאִלּוּ נוֹעֵץ בָּהּ — הָיָה עָלָיו לִהְיוֹת אָדָם שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַכֹּל. וְאִלּוּ לֹא יֶדַע הַכֹּל — הֲרֵי לֹא הָיָה נִשְׁאָר לוֹ בָּעוֹלָם אוֹתוֹ דָּבָר יָחִיד שֶׁלְּמַעֲנוֹ הִתְחִיל בְּכָל הָעֵסֶק הַזֶּה.

וּלְפִיכָךְ הָיָה עוֹלֶה עַל הַדַּעַת, בָּעַרְבִים הַהֵם, שֶׁאִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ יָכוֹל לְוַתֵּר עַל הַסֵּדֶר הַזֶּה, וְגַם הַיּוֹם הוּא עוֹמֵד: הוּא יַעֲשֶׂה לֵב הַכֹּל. הוּא יְסַדֵּר, הוּא יְדַבֵּר עִם הַמּוּסָךְ, הוּא יָדַע כַּמָּה שָׁוֶה כָּל דָּבָר, הוּא יֹאמַר לָהּ אַל תִּדְאֲגִי. וְאַל תִּדְאֲגִי הֵן שְׁתֵּי הַמִּלִּים הַיָּפוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לָהּ בְּכָל יְמֵי חַיֶּיהָ, וְאֵינִי מֵקֵל בָּהֶן רֹאשׁ. וּבְעַד שְׁתֵּי הַמִּלִּים הָאֵלֶּה שִׁלְּמָה בְּדָבָר אֶחָד בִּלְבַד: שֶׁלֹּא תֵּדַע.

וְהִנְמִיכָה קוֹמָתָהּ. וְלֹא בְּבַת אַחַת וְלֹא בְּיוֹם אֶחָד, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין אָדָם רוֹאֶה אֶת הַשְּׁקִיעָה זָזָה, אֶלָּא מִסְתַּכֵּל פַּעַם וּפַעַם וּפִתְאוֹם חָשׁוּךְ.

וְהִנְמִיכָה קוֹמָתָהּ בִּשְׁאֵלָה. שֶׁלָּמְדָה לִשְׁאֹל "אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טוֹב?" בִּמְקוֹם לוֹמַר "זֶה טוֹב", שֶׁכֵּן הַשְּׁאֵלָה הָיְתָה מוֹצֵאת חֵן וְהָאֲמִירָה הָיְתָה מְשַׁנָּה אֶת הַסֵּדֶר.

וְהִנְמִיכָה קוֹמָתָהּ בִּצְחוֹק. שֶׁלָּמְדָה לִצְחֹק מִן הַבְּדִיחוֹת שֶׁלּוֹ קֹדֶם שֶׁנִּגְמְרוּ, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מַצְחִיקוֹת — הָיוּ מַצְחִיקוֹת — אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהַצְּחוֹק הוּא הַדֶּרֶךְ הַזּוֹלָה בְּיוֹתֵר לְהוֹדִיעַ לְאָדָם שֶׁהוּא גָּדוֹל.

וְהִנְמִיכָה קוֹמָתָהּ בִּשְׁתִיקָה. שֶׁהָיוּ דְּבָרִים שֶׁיָּדְעָה בָּהֶם יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְלֹא רַבִּים הָיוּ, אֲבָל הָיוּ. וּכְשֶׁהָיָה טוֹעֶה בָּהֶם, הָיְתָה שׁוֹתֶקֶת וְלֹא מְתַקֶּנֶת. וּבָרִאשׁוֹנָה שָׁתְקָה מִפְּנֵי שֶׁאָהֲבָה אוֹתוֹ; וּבַשְּׁנִיָּה מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר שָׁתְקָה בָּרִאשׁוֹנָה; וּבַשְּׁלִישִׁית כְּבָר לֹא יָדְעָה שֶׁהִיא יוֹדַעַת.

וְזֶה הַדָּבָר הַנּוֹרָא שֶׁבַּפַנְטַזְיָה, וְאוֹמֵר אוֹתוֹ כָּאן וְלֹא אָמַרְתִּי אוֹתוֹ לָהֶם: אֵין הַפַנְטַזְיָה שֶׁקֶר. הִיא נוֹחָה. אֵין אָדָם יוֹצֵא מִמֶּנָּה מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בִּשְׁבִיל מָה לָצֵאת. וּמִי שֶׁהִתְפַּנֵּק פַּעַם אַחַת בַּמּוֹשָׁב הַיְּמָנִי וְלֹא נִדְרָשׁ לָדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ — אֵין הוּא זוֹכֵר עוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ רִשָּׁיוֹן בָּאַרְנָק.

וְהִיא הִבִּיטָה בִּי בְּשָׁעָה שֶׁאָמַרְתִּי, וְאָמְרָה מִלָּה אַחַת: נוֹחַ לִי.

וְאָמַרְתִּי: אֲנִי יוֹדֵעַ. וְזוֹ הַבְּעָיָה כֻּלָּהּ. אִלּוּ הָיָה כּוֹאֵב, כְּבָר הָיִיתָ קָמָה.

וַאֲשֶׁר לוֹ, וּפֹה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְהִזָּהֵר, שֶׁאֵין הוּא הַנֶּהֱנֶה בִּמְלוֹא הַמּוּבָן. שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁכָּל יַלְדוּתוֹ אָמְרוּ לוֹ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ כְּלוּם, וְכָל שָׁעָה שֶׁהוּא נִמְצָא בָּהּ גָּבוֹהַּ הִיא לוֹ כְּמוֹ נְשִׁימָה — אֵין הוּא יוֹשֵׁב שָׁם בַּהֲנָאָה. הוּא יוֹשֵׁב שָׁם בְּפַחַד. וְכָל אוֹתָהּ גְּדוֹלָה שֶׁהִיא מַעֲנִיקָה לוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲצֹר בָּהּ, שֶׁאֵין לוֹ יְכֹלֶת לוֹמַר דַּי. וְזֶה מָה שֶׁרָאִיתִי בּוֹ כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל הָרֶכֶב: אֵין הוּא נוֹהֵג מַהֵר מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִן הַמְּהִירוּת. הוּא נוֹהֵג מַהֵר מִפְּנֵי שֶׁאֵין דָּבָר שֶׁיֹּאמַר לוֹ לְאַט.

וּלְפִיכָךְ אָמַרְתִּי לוֹ בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַפְּגִישָׁה דָּבָר שֶׁלֹּא צִפָּה לִשְׁמֹעַ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם שָׁמַע:

אָמַרְתִּי לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר אֶחָד, וְאַתָּה תְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ מִמֶּנָּה בְּעַצְמְךָ. בַּקֵּשׁ מִמֶּנָּה שֶׁתָּשִׂים לְךָ גְּבוּלוֹת.

וְשָׁאַל: שֶׁהִיא תָּשִׂים לִי?.

אָמַרְתִּי: כֵּן. שֶׁתֹּאמַר לְךָ לֹא. שֶׁתֹּאמַר לְךָ זֶה יָקָר מִדַּי. שֶׁתֹּאמַר לְךָ אֲנִי לֹא מַסְכִּימָה לָזֶה. וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁתִּשְׁלֹט בְּךָ, חָלִילָה, וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁתְּקַבֵּל כּוֹחַ — אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ.

וְאָמַרְתִּי לוֹ בְּמָה שֶׁהוּא מֵבִין: אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מְכוֹנִית נוֹסַעַת בִּזְכוּת הַמָּנוֹעַ. הַמָּנוֹעַ יֵשׁ בּוֹ שֶׁפַע, וְכָל מִי שֶׁהֶחֱזִיק פַּעַם הֶגֶה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַקֹּשִׁי בְּלִמְצֹא כּוֹחַ — הַקֹּשִׁי הוּא בְּלַעֲצֹר. וְהַבְּלָמִים אֵינָם אוֹיְבֵי הָרֶכֶב; הֵם הַיְּחִידִים שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ רְשׁוּת לְמַהֵר. שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ לְךָ בְּלָמִים, לֹא הָיִיתָ מֵעֵז לָגַעַת בַּדַּוְשָׁה.

וּכְשֶׁאָדָם נוֹסֵעַ מַהֵר — אֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם. הַכֹּל נִמְרַח מִן הַצְּדָדִים לְכֶתֶם אֶחָד. וְרַק מִי שֶׁנּוֹסֵעַ לְאַט מַבְחִין בַּפְּרָטִים: אֵיזֶה בַּיִת עוֹמֵד בַּכִּכָּר, וּמִי מִן הָרְחוֹב הַזֶּה מַכִּיר אוֹתוֹ, וּמָה הִשְׁתַּנָּה בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. וְכָל יָמֶיךָ אַתָּה עוֹבֵר בַּחַיִּים שֶׁלְּךָ בִּשְׁמוֹנִים, וּמַחֲלִיף רֶכֶב אַחַת לְאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁאַתָּה חוֹזֵר אֵלָיו בָּעֶרֶב.

וְאָמַרְתִּי: אִשְׁתְּךָ יוֹשֶׁבֶת שָׁם, בַּמּוֹשָׁב הַיְּמָנִי, כְּבָר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים. וְאַתָּה עוֹד לֹא רָאִיתָ אוֹתָהּ. וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינְךָ אוֹהֵב — אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין רוֹאִים דָּבָר בַּמְּהִירוּת הַזֹּאת.

וְאָז פָּנִיתִי אֵלֶיהָ, וְאָמַרְתִּי: וּמִמְּךָ אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה. שֶׁכֵּן הוּא יְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ גְּבוּלוֹת, וְאַתְּ תִּפְחֲדִי לָתֵת. שֶׁכָּל אִשָּׁה שֶׁהִנְמִיכָה קוֹמָתָהּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הִיא אוֹמֶרֶת לֹא בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִרְאֶה לָהּ כְּרֶגַע שֶׁבּוֹ הַבַּיִת מִתְמוֹטֵט. וְאֵינוֹ מִתְמוֹטֵט. הוּא רַק מַפְסִיק לִנְסֹעַ.

וְקָמוּ לָלֶכֶת, וְהוּא נִגַּשׁ לָעֲגָלָה וְהֵחֵל לְהוֹצִיא אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת, וּבוֹדֵק אֶת הַגַּלְגַּלִּים, וּפוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת בְּרַגְלוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּטָּרֵק.

וְהִיא עָמְדָה מִן הַצַּד וְהִבִּיטָה בּוֹ.

וְלֹא הִבִּיטָה בּוֹ מִלְּמַטָּה.