
גיליון 7שבת שובה התשפ״ז
ישבו לפני כדרכם
יָשְׁבוּ לְפָנַי כְּדַרְכָּם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ בָּעוֹלָם מִלָּה זוֹ — כְּדַרְכָּם — נְכוֹנָה יוֹתֵר מִשֶּׁהִיא נְכוֹנָה לִשְׁנֵי אֵלֶּה. שֶׁכֵּן כָּל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ הֵם נִכְנָסִים בְּאוֹתוֹ סֵדֶר עַצְמוֹ: הוּא רִאשׁוֹן, וּבְיָדוֹ הַתִּיק, וְהִיא אַחֲרָיו, בְּלִי כְּלוּם. וּכְבָר בָּזֶה נִמְסַר לִי הַכֹּל, וְלֹא הֵבַנְתִּי זֹאת אֶלָּא הַיּוֹם.
וְהִנִּיחַ אֶת הַתִּיק עַל בִּרְכָּיו, וּפָתַח אוֹתוֹ, וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ דַּף.
וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּרְאֶה מַשֶּׁהוּ.
וְהֶרְאָה לִי דַּף מֻדְפָּס, וּבְרֹאשׁוֹ כָּתוּב סִכּוּם פְּגִישָׁה, וְתַחְתָּיו סְעִיפִים מְמֻסְפָּרִים, וּבְתַחְתִּיתוֹ שְׁתֵּי חֲתִימוֹת. שֶׁלּוֹ וְשֶׁלָּהּ.
אָמַרְתִּי: אַתֶּם חוֹתְמִים.
אָמַר: אֲנַחְנוּ מְסַכְּמִים. וְאַחַר כָּךְ אֲנִי כּוֹתֵב מָה סִכַּמְנוּ, וְקוֹרְאִים בְּיַחַד, וַאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתָהּ יֵשׁ לְךָ הֶעָרוֹת, וְאִם אֵין לָהּ הֶעָרוֹת הִיא חוֹתֶמֶת. זֶה לֹא חוֹזֶה. זֶה רַק שֶׁיִּהְיֶה בָּרוּר.
וְאָמַר "זֶה לֹא חוֹזֶה" בְּקוֹל שֶׁל אָדָם הַמַּקְדִּים תְּרוּפָה לַמַּכָּה, שֶׁיָּדַע הֵיטֵב אֵיךְ הַדָּבָר נִשְׁמָע בְּאָזְנֵי זָר, וְלֹא בָּא לִשְׁאֹל אוֹתִי אִם זֶה נוֹרְמָלִי. בָּא לְהַרְאוֹת לִי רְאִיָּה.
אָמַרְתִּי: וּמָה קוֹרֶה אַחַר כָּךְ.
אָמַר: אַחַר כָּךְ זֶה כְּאִלּוּ לֹא הָיָה.
וְהוֹצִיא עוֹד דַּף, וְעוֹד דַּף. וְלֹא הִנִּיחַ אוֹתָם עַל הַשֻּׁלְחָן זֶה עַל גַּב זֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּנִיחִים נְיָרוֹת, אֶלָּא סִדֵּר אוֹתָם לְפָנַי אֶחָד בְּצַד אֶחָד, כְּפִי שֶׁפֹּרֵשׂ הָרוֹכֵל אֶת סְחוֹרָתוֹ עַל מַרְבָד, עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַשֻּׁלְחָן. תִּיק מָלֵא הָיָה, וּבוֹ דַּפִּים בְּסֵדֶר יוֹרֵד, וְתַאֲרִיךְ בַּפִּנָּה שֶׁל כָּל אֶחָד, בִּכְתַב יָדוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁאֵין יָדוֹ רוֹעֶדֶת.
וָהָלְאָה מִזֶּה, אָמַר, אֵין הוּא מִסְתַּפֵּק בַּחֲתִימָה.
שֶׁכֵּן מִשֶּׁרָאָה שֶׁהַחֲתִימָה אֵינָהּ עוֹמֶדֶת, הִתְחִיל לִשְׁאֹל אוֹתָהּ בְּעַל פֶּה. אוֹמֵר לָהּ תַּגִּידִי לִי בְּמִלִּים שֶׁלָּךְ עַל מָה סִכַּמְנוּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת בְּמִלִּים שֶׁלָּהּ, יָפֶה מְאוֹד וּבְדִיּוּק גָּמוּר, וְלִפְעָמִים אַף מוֹסִיפָה פְּרָט שֶׁהוּא עַצְמוֹ שָׁכַח. וְאֹמַר לָהּ אַתְּ מִתְחַיֶּבֶת, וְאוֹמֶרֶת אֲנִי מִתְחַיֶּבֶת. וְאוֹמֵר לָהּ תַּגִּידִי אֶת הַמִּלָּה, וְאוֹמֶרֶת אֶת הַמִּלָּה. וְגַם זֶה לֹא עוֹבֵד.
וּבָזֶה הוּא שָׁבוּר יוֹתֵר מִכֹּל, וּבְצֶדֶק. שֶׁעַל נְיָר אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא קָרְאָה כָּרָאוּי, וְעַל חֲתִימָה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁחָתְמָה בִּפְזִיזוּת וּמִהֲרָה לְמָקוֹם אַחֵר. אֲבָל אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה בְּמוֹ פִּיהָ אֲנִי מִתְחַיֶּבֶת, וְהִבִּיטָה בְּעֵינָיו בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה, וְאָמְרָה זֹאת בְּקוֹל בָּרוּר וּבְלִי שֶׁנִּשְׁאֲלָה פַּעֲמַיִם — וּלְמָחֳרָת אֵין לָזֶה זֵכֶר בָּעוֹלָם. לֹא זָכָר וְלֹא חֲצִי זָכָר וְלֹא שֶׁמֶץ.
וּבָזֶה יֵשׁ דָּבָר שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לוֹמַר בַּשָּׂפָה הַמִּקְצוֹעִית, וְאוֹמֵר אוֹתוֹ בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי: אֵין זֶה כְּמוֹ אָדָם שֶׁשָּׁכַח דָּבָר. אָדָם שֶׁשָּׁכַח, יֵשׁ בּוֹ אַחַר כָּךְ מָקוֹם רֵיק, וּכְשֶׁמַּזְכִּירִים לוֹ הוּא נִבְהָל וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ. וְכָאן אֵין מָקוֹם רֵיק כְּלָל. הָרִצְפָּה חֲלָקָה. כְּאִלּוּ לֹא עָמַד שָׁם דָּבָר מֵעוֹלָם.
וּכְשֶׁהוּא מַעֲמִיד אוֹתָהּ עַל כָּךְ, אֵין הִיא מַכְחִישָׁה. הִיא מְסַפֶּרֶת.
תִּשְׁמַע מֶה הָיָה.
וּמִיָּד קָם בַּחֶדֶר סִפּוּר שָׁלֵם, וּבוֹ אֲחוֹתָהּ שֶׁהִתְקַשְּׁרָה בְּשָׁעָה שֶׁאֵין מִתְקַשְּׁרִים בָּהּ אֶלָּא אִם קָרָה מַשֶּׁהוּ, וְיֶלֶד שֶׁהָיָה לוֹ חֹם שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וּשְׁתַּיִם, וְאִשָּׁה מִן הָעֲבוֹדָה שֶׁאָמְרָה דְּבַר מָה בַּמִּסְדְּרוֹן וְלֹא בָּרוּר מָה הִתְכַּוְּנָה, וְגֶשֶׁם שֶׁיָּרַד בְּאוֹתוֹ יוֹם וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לָצֵאת, וְטֵלֵפוֹן שֶׁנָּפַל לַמַּיִם לִפְנֵי חָדְשַׁיִם וּכְבָר אֵינוֹ מְצַלְצֵל כָּרָאוּי. וְכָל פְּרָט וּפְרָט בּוֹ נָכוֹן, וּמֵעוֹלָם לֹא תָּפַסְתִּי אוֹתָהּ בְּשֶׁקֶר אֶחָד — וַאֲנִי מֵעִיד עַל זֶה, שֶׁכֵּן כַּמָּה פְּעָמִים בֵּרַרְתִּי בְּעַצְמִי, וְתָמִיד הָיָה הַגֶּשֶׁם גֶּשֶׁם וְהַחֹם חֹם.
אֶלָּא שֶׁהַסִּפּוּר כֻּלּוֹ, עַל כָּל אֲמִתּוֹתָיו, אֵינוֹ אֶלָּא עָנָן.
וְאֵין הֶעָנָן מְשַׁקֵּר. אֵין בּוֹ טִפָּה אַחַת שֶׁל שֶׁקֶר. הוּא רַק מְכַסֶּה, וְאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס אוֹתוֹ בַּיָּד וְלוֹמַר לוֹ הִנֵּה אַתָּה. וּכְשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְמַטָּה וּמַצְבִּיעַ וְאוֹמֵר הֲרֵי מִקֹּדֶם הָיְתָה כָּאן שֶׁמֶשׁ — צוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן מָה רְאִיָּה יֵשׁ לוֹ, וַהֲרֵי אֵין דָּבָר בַּשָּׁמַיִם אֶלָּא עָנָן, וְעָנָן טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם.
וְכָל אוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁבְתִּי וְהֵבַנְתִּי דָּבָר אֶחָד, וְרַק בְּסוֹפָהּ שֶׁל הַפְּגִישָׁה נִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא הָפוּךְ לְגַמְרֵי מִמָּה שֶׁהֵבַנְתִּי.
שֶׁכֵּן הוּא בָּנָה לוֹ עוֹלָם שֶׁסִּדְרוֹ כָּךְ: הַמְּחֻיָּבוּת הִיא הַקַּרְקַע, וְהָאַהֲבָה הִיא הַמְלָצָה.
אֶת הַקַּרְקַע חַיָּבִים. בִּלְעָדֶיהָ אֵין עוֹמְדִים כְּלָל, וְאֵין יְשֵׁנִים בַּלַּיְלָה, וְאֵין יוֹדְעִים הֵיכָן נִגְמָר אָדָם אֶחָד וּמַתְחִיל הַשֵּׁנִי. וְאֶת הַהַמְלָצָה נָאָה מְאוֹד לְקַיֵּם, אִם הַשָּׁעָה מַרְשָׁה וְאִם אֵין דָּחוּף יוֹתֵר. וּמֵעוֹלָם לֹא אָמַר לָהּ שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתָהּ, חָלִילָה, וַאֲנִי מַאֲמִין שֶׁאוֹהֵב, וְאַף הִיא מַאֲמִינָה — אֶלָּא שֶׁאִלּוּ שָׁאַלְתָּ אוֹתוֹ פִּתְאוֹם, בְּלִי הֲכָנָה, עַל מָה עוֹמֵד הַבַּיִת הַזֶּה, לֹא הָיָה מַצְבִּיעַ עָלֶיהָ. הָיָה מַצְבִּיעַ עַל הַתִּיק.
וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב עֵר — וְשׁוֹכֵב עֵר הַרְבֵּה — אֵין הוּא מְחַשֵּׁב אִם אוֹהֲבִים אוֹתוֹ. הוּא מְחַשֵּׁב אִם קִיְּמוּ.
וְהִיא בָּנְתָה לָהּ עוֹלָם שֶׁסִּדְרוֹ הָפוּךְ לְגַמְרֵי, וְלֹא בָּנְתָה אוֹתוֹ כְּלָל, שֶׁכֵּן אֵין הִיא בּוֹנָה דָּבָר. הִיא נוֹלְדָה בְּתוֹכוֹ.
אֶצְלָהּ אֵין מְחֻיָּבוּת שׁוֹכֶנֶת בְּשׁוּם סְעִיף וּבְשׁוּם חֲתִימָה וּבְשׁוּם מִלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּפֶה מָלֵא וּבְקוֹל בָּרוּר. וְכָל אוֹתָן מִלִּים — מִתְחַיֶּבֶת, מַבְטִיחָה, סִכַּמְנוּ — הֵן אֶצְלָהּ מִין נִימוּס יָפֶה שֶׁנּוֹהֲגִים בּוֹ בְּנֵי אָדָם זֶה עִם זֶה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים לְשָׁלוֹם וּמָה נִשְׁמַע, וְאִישׁ אֵינוֹ מְצַפֶּה שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לְמָה נִשְׁמַע.
וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בָּהּ מְחֻיָּבוּת אַחַת. גְּדוֹלָה מִכָּל הַתִּיק וּמִכָּל עֶשְׂרִים וְאֶחָד הַדַּפִּים וּמִכָּל הַחֲתִימוֹת שֶׁחָתְמָה מִיָּמֶיהָ. וְהִיא אֵינָהּ יוֹדַעַת עָלֶיהָ כְּלוּם. לֹא הִבְטִיחָה אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, וְאִישׁ לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה, וְאִלּוּ הָיוּ מְבִיאִים לְפָנֶיהָ נְיָר וְאוֹמְרִים לָהּ חִתְמִי אן — הָיְתָה מַבִּיטָה בָּהֶם בִּתְמִיהָה וְשׁוֹאֶלֶת עַל מָה חוֹתְמִים.
הִיא מְחֻיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתוֹ.
וְאֵינָהּ מוּדַעַת לָזֶה כְּלָל. וְזוֹהִי הַמְּחֻיָּבוּת הַיְּחִידָה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין מְפֵרִים אוֹתָהּ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין רוֹאִים אוֹתָהּ, וּמִפְּנֵי שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִים עָלֶיהָ, וּמִפְּנֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ דָּבָר שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה נוֹשֵׂא.
וּמִשָּׁעָה שֶׁרָאִיתִי אֶת זֶה — הִנַּחְתִּי אֶת הַדַּפִּים מִיָּדִי, וְלֹא סִדַּרְתִּי אוֹתָם, וְאָמַרְתִּי לוֹ: תִּשְׁאַל אוֹתָהּ מַשֶּׁהוּ.
אָמַר: מָה.
אָמַרְתִּי: תִּשְׁאַל אוֹתָהּ אִם הִיא מְחֻיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.
וְהִבִּיט בִּי כְּמִי שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ לִשְׁקֹל מַיִם בְּסַרְגֵּל. וְאָמַר: זוֹ לֹא שְׁאֵלָה.
אָמַרְתִּי: תִּשְׁאַל.
אָמַר: זוֹ לֹא שְׁאֵלָה, כִּי אֵין לָזֶה תְּשׁוּבָה שֶׁאֶפְשָׁר לִבְדֹּק אוֹתָהּ.
אָמַרְתִּי: תִּשְׁאַל.
וּפָנָה אֵלֶיהָ, שֶׁלֹּא בְּרָצוֹן, בְּקוֹל שֶׁל אָדָם הַקּוֹרֵא סְעִיף מִתּוֹךְ דַּף שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ: אַתְּ מְחֻיֶּבֶת לֶאֱהֹב אוֹתִי?
וְאָמְרָה: כֵּן.
בְּלִי סִפּוּר. בְּלִי אָחוֹת שֶׁהִתְקַשְּׁרָה וּבְלִי גֶּשֶׁם וּבְלִי טֵלֵפוֹן שֶׁנָּפַל לַמַּיִם. כֵּן, מִיָּד, בְּלִי אוֹתָהּ חֲצִי שְׁנִיָּה שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם קֹדֶם שֶׁהוּא עוֹנֶה. כְּאָדָם שֶׁנִּשְׁאַל מָה שְׁמוֹ.
אָמַרְתִּי לוֹ: תִּשְׁאַל שׁוּב. אַחֶרֶת.
וְשָׁאַל: גַּם כְּשֶׁאֲנִי מְעַצְבֵּן אוֹתְךָ?
וְאָמְרָה: כֵּן.
אָמַרְתִּי: תִּשְׁאַל אוֹתָהּ גַּם כְּשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עָלֶיהָ.
וְלֹא רָצָה. רָאִיתִי שֶׁלֹּא רָצָה, וְשֶׁלֹּא הָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁאֵלָה קָשֶׁה לוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּבָר יָדַע מָה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה, וְיָדַע שֶׁאֵין לוֹ מָה לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ, וְשֶׁהִיא תַּפִּיל לוֹ מַשֶּׁהוּ.
וְשָׁאַל, וּכְבָר לֹא הָיָה זֶה סְעִיף, וְקוֹלוֹ נִשְׁמָט קְצָת בָּאֶמְצַע: וּכְשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עָלַיִךְ?
וְאָמְרָה: כֵּן.
וַאֲפִלּוּ הוֹסִיפָה, וְלֹא בִּקְּשׁוּ מִמֶּנָּה לְהוֹסִיף, וְלֹא הָיְתָה זוֹ שָׁעָה שֶׁמּוֹסִיפִים בָּהּ: תָּמִיד.
וְנַעֲשֶׂה בַּחֶדֶר אוֹתוֹ שֶׁקֶט שֶׁאֵין בּוֹ רִשְׁרוּשׁ, וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה.
וְאָמַרְתִּי לוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם שָׁמַע אוֹתִי אָז: אֶת הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת אַתָּה יָכוֹל לְקַבֵּל מִמֶּנָּה בְּכָל שָׁעָה וּבְכָל מַצָּב שֶׁהוּא. תָּעִיר אוֹתָהּ בְּשָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר מִתּוֹךְ שֵׁנָה עֲמֻקָּה וְתִשְׁאַל אוֹתָהּ, וְהִיא תַּעֲנֶה לְךָ כֵּן בְּלִי לִפְקֹחַ עֵינַיִם. תִּשְׁאַל אוֹתָהּ בְּאֶמְצַע רִיב, אַחֲרֵי שֶׁטָּרַקְתָּ דֶּלֶת, כְּשֶׁהִיא בּוֹכָה — וְהִיא תַּעֲנֶה לְךָ כֵּן. תִּשְׁאַל אוֹתָהּ בְּעוֹד עֶשְׂרִים שָׁנָה כְּשֶׁלֹּא תִּזְכֹּר בְּאֵיזֶה יוֹם הִיא יָלְדָה וְאֵיפֹה שָׂמָה אֶת הַמַּפְתְּחוֹת — וְהִיא תַּעֲנֶה לְךָ כֵּן.
אֵין אִשָּׁה זוֹ שׁוֹכַחַת דָּבָר אֶחָד בָּעוֹלָם. אֶחָד. וְאֵין שׁוּם עָנָן בָּעוֹלָם מְכַסֶּה עָלָיו לְעוֹלָם.
וְאָמַר: אֲבָל זֶה לֹא אוֹתוֹ דָּבָר.
וְאָמַרְתִּי: לֹא. זֶה לֹא אוֹתוֹ דָּבָר. זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר.
וְלֹא עָנָה, וְלֹא הָיָה בּוֹ כּוֹחַ לַעֲנוֹת. וְרָאִיתִי אוֹתוֹ יוֹשֵׁב שָׁם עִם הַתִּיק עַל הַבִּרְכַּיִם וּמַחְזִיק בְּשׁוּלֵי הַדַּפִּים בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, כְּאָדָם שֶׁמַּחֲזִיק בְּשׁוּלֵי מְעִיל בָּרוּחַ, שֶׁאֵין הוּא מַחְזִיק בַּבֶּגֶד אֶלָּא בְּעַצְמוֹ.
וְזֶה הַדָּבָר שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לוֹמַר לוֹ בַּפְּגִישָׁה הַבָּאָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם אוּכַל, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מֻתָּר לִי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם יִשָּׂא זֹאת:
הַקַּפְּדָנוּת שֶׁלְּךָ אֵינָהּ קַפְּדָנוּת. הִיא קַו הַהֲגָנָה הָאַחֲרוֹן שֶׁלְּךָ.
וְלֹא נִבְנְתָה מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתְּךָ שׁוֹכַחַת. הִיא נִבְנְתָה שָׁנִים רַבּוֹת לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁתָּ אוֹתָהּ, אֵצֶל מִי שֶׁגִּדֵּל אוֹתְךָ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֵרַע שָׁם וְלֹא שָׁאַלְתִּי עֲדַיִן וְאֶשְׁאַל בִּזְהִירוּת רַבָּה. אֶלָּא שֶׁאָדָם שֶׁאִישׁ לֹא הֶרְאָה לוֹ מִיָּמָיו כַּמָּה כּוֹחַ יֵשׁ לְאַהֲבָה — אֵין לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לִבְנוֹת לוֹ קַוִּים.
שֶׁהַקַּו הוּא הַדָּבָר הַיָּחִיד בָּעוֹלָם שֶׁאֶפְשָׁר לְוַדֵּא אוֹתוֹ. אָמַרְתָּ, עָשִׂיתָ, סִמַּנְתָּ, נִגְמַר. יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה וְיֵשׁ לוֹ סוֹף וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי קְצָווֹת, וְאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶצְבַּע וְלוֹמַר עַד כָּאן. וְיֶלֶד שֶׁגָּדַל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין יוֹדְעִים בּוֹ מָה יִהְיֶה בָּעֶרֶב — יַעֲשֶׂה לוֹ קַוִּים מִכָּל מָה שֶׁיִּזְדַּמֵּן לְיָדוֹ, וִיסַדֵּר אֶת הַנַּעֲלַיִם בְּזָוִית, וְיִסְפֹּר אֶת הַמַּדְרֵגוֹת, וּכְשֶׁיִּגְדַּל יְסַדֵּר דַּפִּים בַּתִּיק עִם תַּאֲרִיךְ בַּפִּנָּה.
וְאִלּוּ אֶת הָאַהֲבָה אֵין מְוַדְּאִים לְעוֹלָם. אֵין לָהּ קָצֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ עָלָיו אֶצְבַּע, וְאֵין לָהּ יוֹם שֶׁנִּגְמֶרֶת בּוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא עָלֶיהָ רְאָיָה בְּבֵית דִּין. וּלְפִיכָךְ אֵין אַתָּה יָכוֹל לָתֵת בָּהּ מִשְׁקָל. וּלְפִיכָךְ אַתָּה רוֹשֵׁם אוֹתָהּ בְּסוֹף הַדַּף, לְמַטָּה, בְּהַמְלָצוֹת.
וְכָל אוֹתָם עֶשְׂרִים וְאֶחָד הַדַּפִּים אֵינָם אֶלָּא בַּקָּשָׁה אַחַת, וּכְתוּבָה בָּהֶם בִּכְתָב סָמוּי, בֵּין הַשּׁוּרוֹת וּבְגַב הַנְּיָר: תַּגִּידִי לִי בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִמְדֹּד אוֹתוֹ שֶׁאֲנִי שָׁוָה מַשֶּׁהוּ.
וְהִיא עוֹנָה לֵךְ עַל זֶה כָּל יוֹם וָיוֹם, וְלֹא בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִמְדֹּד. וּלְפִיכָךְ אֵינְךָ שׁוֹמֵעַ.
וַאֲשֶׁר לַדָּבָר שֶׁאֵרַע הַיּוֹם בַּחֶדֶר, אֲנִי רוֹשֵׁם אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהוּא וְאֵינִי מְיַפֶּה אוֹתוֹ: אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם יִשְׁתַּנֶּה מַשֶּׁהוּ בַּדַּפִּים, וְדָמָנִי שֶׁלֹּא, וְגַם אֵינִי בָּטוּחַ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה. אָדָם יִקַּח אֶת הַתִּיק שֶׁלּוֹ הַבַּיְתָה, וִיסַדֵּר בּוֹ אֶת הַדַּף שֶׁל הַיּוֹם, וְיִכְתֹּב בַּפִּנָּה תַּאֲרִיךְ.
אֲבָל אָדָם שֶׁשָּׁמַע בְּקוֹלוֹ שֶׁלּוֹ אֶת הַשְּׁאֵלָה "וּכְשֶׁאֲנִי כּוֹעֵס עָלַיִךְ", וְנַעֲנָה עָלֶיהָ כֵּן, וְאַחַר כָּךְ תָּמִיד — כְּבָר עָבַר בּוֹ סֶדֶק דַּק אֶחָד.
שֶׁהָאַהֲבָה מְקַלְקֶלֶת אֶת הַשּׁוּרָה.
וְזֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא מְפַחֵד מִמֶּנּוּ כָּל יָמָיו, וּבְצֶדֶק הוּא מְפַחֵד, שֶׁאֵין הוּא טוֹעֶה כְּלָל: הִיא בָּאָה אֶל הַקַּו הַיָּשָׁר, הַיָּשָׁר וְהַמָּדוּד וְהַמְּסֻמָּן בִּשְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְכוֹפֶפֶת אוֹתוֹ לְאַט לְאַט, בְּלִי רְשׁוּת וּבְלִי הוֹדָעָה מֵרֹאשׁ, עַד שֶׁהוּא נַעֲשָׂה עִגּוּל. וְאֵין לְעִגּוּל הַתְחָלָה וְאֵין לוֹ סוֹף וְאֵין בּוֹ סְעִיף רִאשׁוֹן וְאֵין בּוֹ סְעִיף אַחֲרוֹן, וּמִי שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹכוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר עַד כָּאן.
וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחְתִּים אִישׁ עַל עִגּוּל.
אֶפְשָׁר רַק לָשֶׁבֶת בְּתוֹכוֹ. וּלְפַחֵד. וְלָשֶׁבֶת לְהִשְׂתָּרֵג, לְהִתְחַבֵּר וְלִהְיוֹת בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת.
חיים גלבוע
מטפל זוגי ופרטני
חיים גלבוע · זוגיות בין השורות
zug.org.il
haimgilboa.com