זוגיות בין השורות

משולחנו של מטפל זוגי — והיו לאחד והעט נובעת

חיים גלבוע · מטפל זוגי ופרטני

רשימה שבועית לקראת שבת.

ציור מופשט בגווני חול וכחול — שתי נקודות אור נפגשות

גיליון 1ערב שבת פרשת ראה התשפ״ו

עוֹד שְׁנִיָּה, וְעוֹד שְׁנִיָּה

הַיּוֹם בָּאוּ אֶצְלִי עוֹרֵךְ דִּין וְאִשְׁתּוֹ. פְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה, וְהַדְּבָרִים עוֹדָם בָּאִים אֵלַי בְּעִרְבּוּבְיָה, וַאֲנִי כּוֹתְבָם כְּמוֹת שֶׁהֵם, בְּטֶרֶם יִתְקָרְרוּ.

הוּא אִישׁ נָאֶה, לְשׁוֹנוֹ צָחָה, מְמַתֵּג אֶת מִלּוֹתָיו כְּמִי שֶׁרָגִיל שֶׁהַמִּלִּים עוֹשׂוֹת בִּשְׁבִילוֹ אֶת הַמְּלָאכָה. פָּתַח וְאָמַר: אֵין כָּאן בְּגִידָה. חָלִילָה. מֵעוֹלָם לֹא בָּגַד וְלֹא יִבְגֹּד. אֶלָּא מָה — וְהִנֵּה חִיֵּךְ חִיּוּךְ שֶׁל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל שׁוֹפֵט שֶׁיָּבִין — יֵשׁ שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ מַבָּט. לָקוֹחָה יוֹשֶׁבֶת מוּלוֹ, וְהַמַּבָּט, בִּמְקוֹם שֶׁיֵּלֵךְ אֵצֶל הַתִּיק, מִתְעַכֵּב אֶצְלָהּ. שְׁנִיָּה, שְׁתַּיִם. אָמַר "מִתְעַכֵּב" וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי מִלָּה אַחֶרֶת, שֶׁעָלְתָה בִּי מֵאֵלֶיהָ וּרְשַׁמְתִּיהָ: מִתְנַחֵל. שֶׁהָעִכּוּב — אוֹרֵחַ הוּא, בָּא וְהוֹלֵךְ. וְזֶה אֵינֶנּוּ הוֹלֵךְ. שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, כָּךְ הֵבַנְתִּי מִבֵּין הַדְּבָרִים, מַרְשֶׁה הוּא לְעַצְמוֹ עוֹד שְׁנִיָּה וְעוֹד שְׁנִיָּה, כְּאָדָם שֶׁמַּרְחִיב אֶת גְּבוּל חֲצֵרוֹ אִמָּהּ וְעוֹד אִמָּהּ, וְכֻלּוֹ תָּמֵהַּ עַל שְׁכֵנָיו שֶׁמַּקְפִּידִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נָטַל כְּלוּם, רַק עוֹמֵד הוּא וּמַבִּיט.

וְהִיא יָשְׁבָה לְצִדּוֹ זְקוּפָה וּשְׁקֵטָה, וְרַק אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נֶאֶבְקוּ זוֹ בָּזוֹ בְּחֵיקָהּ. וּכְשֶׁדִּבְּרָה, דִּבְּרָה בְּנִימוּס גָּמוּר, וּמִתַּחַת לַנִּימוּס רָעַד: הִיא מַבְחִינָה. שָׁנִים הִיא מַבְחִינָה. וְהִיא מְעִירָה, וְכוֹעֶסֶת, וּמִתְרַגֶּזֶת — וְהַמִּלָּה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנָּה לְבַסּוֹף, בְּקוֹל נָמוּךְ, כִּמְעַט בְּבוּשָׁה: נִבְגֶּדֶת. אֲנִי מַרְגִּישָׁה נִבְגֶּדֶת. אָמְרָה — וְהִבִּיטָה בִּי מִיָּד לִבְדֹּק אִם אֵין הַמִּלָּה מֻגְזֶמֶת, כְּתַלְמִידָה הַחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁשָּׁגְתָה בִּתְשׁוּבָה.

וְהוּא, עַל זֹאת, פָּרַשׂ אֶת מִשְׁנָתוֹ, וְהִיא מִשְׁנָה סְדוּרָה, כְּמִשְׁנָתוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁהֵכִין סִכּוּמִים: מְבַקֵּשׁ הוּא אֶת הַחֹפֶשׁ. שֶׁאַהֲבָה כְּפוּיָה אֵינָהּ אַהֲבָה, וְרַק מִי שֶׁיָּכוֹל שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב — אַהֲבָתוֹ אֱמֶת. מָה שֶׁאָסוּר, אָמַר, שׁוּב אֵינוֹ אֲמִתִּי. רוֹצֶה הוּא לִבְחֹר בָּהּ בְּכָל יוֹם בִּבְחִירָה חָפְשִׁית, וּלְפִיכָךְ אַל יִסָּגְרוּ עָלָיו הַשְּׁעָרִים. וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁל טַעַם לִכְאוֹרָה, וְרוֹאֶה אֵיךְ הוּא נִשְׁעָן עֲלֵיהֶם כְּעַל קִיר — וְתוֹהֶה בֵּינִי לְבֵינִי מִי בָּנָה אֶת הַקִּיר הַזֶּה וּמָה יֵשׁ מֵאֲחוֹרָיו.

וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי אֶת אֲשֶׁר סִפְּרוּ עַל רֵאשִׁית דַּרְכָּם, שֶׁכָּאן, כִּמְדֻמָּנִי, קָבוּר הַכֶּלֶב כֻּלּוֹ.

נִפְגְּשׁוּ בָּאָקָדֶמְיָה, שְׁנֵיהֶם לָמְדוּ מִשְׁפָּטִים, שְׁנֵיהֶם הִצְטַיְּנוּ. וְהִיא — מִיָּד כְּשֶׁנִּשְּׁאוּ הִנִּיחָה אֶת הַקַּרְיֵרָה שֶׁלָּהּ מִיָּדָהּ, כִּמְנִיחִים מְעִיל בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת. לֹא בְּצַעַר, כָּךְ אָמְרָה, בְּרָצוֹן. שֶׁכָּךְ גָּדְלָה: בַּיִת שֶׁל יְלָדִים מְחֻנָּכִים, שֶׁמָּה שֶׁאוֹמְרִים לָהֶם הֵם עוֹשִׂים, וְהַמְּסִירוּת אֶצְלָם אֵינָהּ קָרְבָּן אֶלָּא צוּרַת הָאַהֲבָה עַצְמָהּ. וְהִתְמַסְּרָה לוֹ, וְלַבַּיִת, וְלַיְּלָדִים, בָּעָצְמוֹת — אֵין לִי מִלָּה אַחֶרֶת, מְסִירוּת שֶׁלָּהּ עָצְמָה הִיא — וּבָנְתָה תַּחְתָּיו קַרְקַע שֶׁאֵין יַצִּיבָה מִמֶּנָּה.

וְהוּא סִפֵּר, בְּלִי מֵשִׂים, אֶת הַדָּבָר שֶׁהֶעֱמִיד בִּי אֶת אָזְנַי: לִפְנֵי שֶׁנִּפְגְּשׁוּ לֹא הָיָה פְלַרְטְטָן כְּלָל. בַּיְשָׁן הָיָה אֵצֶל נָשִׁים, זָהִיר. דַּוְקָא מִשֶּׁנָּשָׂא אוֹתָהּ, דַּוְקָא מִשֶּׁהָיְתָה לוֹ הַקַּרְקַע הַבְּטוּחָה הַזֹּאת — הִתְחִילוּ הָעֵינַיִם לְטַיֵּל. תָּמֵהַּ עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מֵבִין. וַאֲנִי מֵבִין, אוֹ סָבוּר שֶׁאֲנִי מֵבִין: הַיֶּלֶד שֶׁאֵין תַּחְתָּיו רֶשֶׁת אֵינוֹ מְהַלֵּךְ עַל חֶבֶל. מִשֶּׁנִּמְתְּחָה הָרֶשֶׁת — עָלָה עַל הַחֶבֶל. הִיא נָתְנָה לוֹ אֶת הַבִּטָּחוֹן, וְהוּא עוֹשֶׂה בַּבִּטָּחוֹן הַזֶּה — אֶת הַחֵרוּת שֶׁלּוֹ. נִמְצָא שֶׁהַמַּתָּנָה שֶׁלָּהּ מְמַמֶּנֶת אֶת הַמַּבָּטִים שֶׁלּוֹ. וְזֶה, אִם יֵשׁ כָּאן עָוֶל, הָעָוֶל הַמְּדֻיָּק: לֹא הַבְּגִידָה שֶׁאֵין, אֶלָּא הַשִּׁמּוּשׁ הַזֶּה.

וְעוֹד דָּבָר רָאִיתִי אֶצְלָהּ, וְהוּא נָגַע בְּלִבִּי יוֹתֵר מִן הַכֹּל. שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ מָתַי הִתְרַגְּשָׁה לָאַחֲרוֹנָה. לֹא שָׂמְחָה — הִתְרַגְּשָׁה. שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה, וְלֹא יָדְעָה לְהָשִׁיב. מֵרֹב נְתִינָה לַמִּשְׁפָּחָה נִשְׁכַּח אֶצְלָהּ הַמָּקוֹם הַזֶּה, הַמָּקוֹם הֶעָדִין, הַשַּׁבְרִירִי, שֶׁאִשָּׁה מִתְרַגֶּשֶׁת בּוֹ. הַמְּסִירוּת שֶׁלָּהּ עָצְמוֹת — אֲבָל הָרֶגֶשׁ, הַהִתְרַגְּשׁוּת, הָרַעַד הַטּוֹב — אֵלֶּה דּוֹמְמִים אֶצְלָהּ שָׁנִים, כַּחֲדַר בַּבַּיִת שֶׁסָּגְרוּ אוֹתוֹ וּמְכַסִּים בּוֹ אֶת הָרָהִיטִים בִּסְדִינִים. וְהִיא זְקוּקָה לְהַרְבֵּה רֶגֶשׁ, רָאִיתִי זֹאת בְּרַעַד שֶׁמִּתַּחַת לַנִּימוּס, הַרְבֵּה הִתְרַגְּשׁוּת — וּמִמִּי תָּבוֹא לָהּ, אִם הַמַּבָּטִים שֶׁל בַּעְלָהּ, אֵלֶּה שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת שֶׁלָּהּ, מִתְנַחֲלִים בְּשָׂדוֹת אֲחֵרִים.

אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן אֵיךְ אֲטַפֵּל בָּהֶם. אֶכְתֹּב זֹאת בְּיֹשֶׁר, לְעַצְמִי: אֵינִי יוֹדֵעַ. הַקֶּשֶׁר הַזֶּה עוֹמֵד עַל בַּרְזֶל — נֶאֱמָנוּת יֵשׁ, מְסִירוּת יֵשׁ, בַּיִת יֵשׁ — וּמֵת בָּרָעָב.

אֲבָל אִם הָיִיתִי יָכוֹל לוֹמַר לָהֶם הַיּוֹם אֶת אֲשֶׁר עַל לִבִּי, וְאֵינִי אוֹמֵר, שֶׁפְּגִישָׁה רִאשׁוֹנָה אֵינָהּ שְׁעַת דְּרָשׁוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר לוֹ כָּךְ: אַתָּה מְבַקֵּשׁ חֹפֶשׁ — קַח אֶת הַחֹפֶשׁ, אֲבָל הֲפֹךְ אֶת כִּוּוּנוֹ. הַכּוֹחַ הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בַּמַּבָּט שֶׁלְּךָ, הַכּוֹחַ שֶׁאַתָּה מְפַזֵּר שְׁנִיָּה לְכָאן וּשְׁנִיָּה לְכָאן עַל נָשִׁים זָרוֹת — אֱסֹף אוֹתוֹ כֻּלּוֹ, וְהָבֵא אוֹתוֹ הַבַּיְתָה, וְהַנַּח אוֹתוֹ עָלֶיהָ. רֶגֶשׁ אוֹתָהּ בָּעָצְמוֹת. הִתְנַחֵל בָּהּ. הִתְמַסֵּר עֲבוּרָהּ, בִּשְׁבִילָהּ, לֹא כְּחַיָּל שֶׁנִּכְנַע — כְּגֶבֶר חָזָק שֶׁבָּא לְהִתְמַסֵּר, לָתֵת, לִכְבֹּשׁ עֲבוּרָהּ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה שֶׁל אַהֲבָה. שֶׁהַבְּחִירָה הַחָפְשִׁית שֶׁאַתָּה דּוֹרֵשׁ — הִנֵּה הִיא: לִבְחֹר בָּהּ, בַּמַּבָּט הָאָרֹךְ הַהוּא, בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ. זוֹ הַחֵרוּת הַיְּחִידָה שֶׁשָּׁוָה אֶת שְׁמָהּ.

וְלָהּ הָיִיתִי אוֹמֵר: פִּתְחִי אֶת הַחֶדֶר הַסָּגוּר. הָסִירִי אֶת הַסְּדִינִים מִן הָרָהִיטִים. הַרְשִׁי לְעַצְמֵךְ לְהִתְרַגֵּשׁ — וּתְחִלָּה מִמֶּנּוּ, מִן הַמַּבָּטִים שֶׁלּוֹ כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ אֵלַיִךְ, וְאַל תַּעֲנִי לָהֶם בִּמְסִירוּת שֶׁל חוֹבָה אֶלָּא בָּרַעַד הַהוּא הַיָּשָׁן, שֶׁעוֹד זוֹכֵר.

זֶה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל טִפּוּל. הֵם יָצְאוּ, וְהַמַּעֲלִית יָרְדָה, וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב, וּבְאָזְנַי עוֹד עוֹמֶדֶת הַמִּלָּה שֶׁלָּהּ — נִבְגֶּדֶת — וְהַמִּלָּה שֶׁלּוֹ — חֹפֶשׁ — וַאֲנִי מְהַרְהֵר: שְׁנֵיהֶם בִּקְּשׁוּ, בִּלְשׁוֹנוֹת הֲפוּכוֹת, אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר עַצְמוֹ. שֶׁיַּבִּיטוּ בָּהֶם. עוֹד שְׁנִיָּה, וְעוֹד שְׁנִיָּה.

חיים גלבוע

מטפל זוגי ופרטני

שיתוף

לקבלת הרשימה השבועית ישירות לדואר האלקטרוני.