זוגיות בין השורות — רשימה שבועית מאת חיים גלבוע

כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ וְנִסְגְּרָה הַדֶּלֶת, יָשַׁבְתִּי לִי מוּל שְׁנֵי הַכִּסְאוֹת. אֶחָד עוֹדֶנּוּ חַם וְאֶחָד — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יָשְׁבוּ בּוֹ מֵעוֹלָם.

הָאִישׁ דִּבֵּר יָפֶה, וּסְעִיפִים הָיוּ לוֹ, כְּדֶרֶךְ אָדָם שֶׁרָגִיל שֶׁדְּבָרָיו נִכְתָּבִים בַּפְּרוֹטוֹקוֹל. אָמַר: מְעַנְיְנִים אוֹתִי הָעֲסָקִים. אָמַר: שֶׁתִּהְיֶה זְמִינָה. אָמַר: וְיָפֶה תָּמִיד. אָמַר: שֶׁלֹּא תִּצְעַק עַל הַיְּלָדִים וְשֶׁתְּדַבֵּר אֵלַי בְּכָבוֹד. אָמַר: וְתָמִיד שְׂמֵחָה וּמְרֻצָּה. וּכְנֶגֶד כָּל אֵלֶּה נָתַן לָהּ אַשְׁרַאי אֵין סוֹפִי וְרֶכֶב יֻקְרָתִי, וְלֹא אָמוּר לִהְיוֹת לָהּ עַל מָה לְהִתְלוֹנֵן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף כִּלְאַחַר יָד: וְגַם אֲנִי צָרִיךְ שֶׁקֶט לִישֹׁן בְּשַׁבָּת.

וַאֲנִי יוֹשֵׁב וּמַקְשִׁיב וְאֵינִי אוֹמֵר כְּלוּם, וְנִמְצָא שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה לֹא בִּקֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה כָּל עִקָּר. מֶזֶג אֲוִיר בִּקֵּשׁ לוֹ. אַקְלִים קָבוּעַ שֶׁאֵין בּוֹ רוּחוֹת וְאֵין בּוֹ עֲנָנִים, חַמָּה נָאָה שֶׁעוֹלָה בִּשְׁעָתָהּ וְאֵינָהּ מַסְתִּירָה פָּנֶיהָ לְעוֹלָם. כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה אֲנִי יוֹשֵׁב בַּחֶדֶר הַזֶּה וַעֲדַיִן אֲנִי מִתְפַּעֵל: כַּמָּה כּוֹחַ נוֹתֵן אָדָם בְּבִנְיַן שָׁמַיִם.

וּמָה בִּקְּשָׁה הִיא? הִטִּיתִי אָזְנֵי, כֵּיוָן שֶׁאֵצֶל נָשִׁים כָּאֵלּוּ הַבַּקָּשָׁה נֶאֱמֶרֶת פַּעַם אַחַת וּבַחֲצִי קוֹל, וְאִם החמצתָּ אוֹתָהּ שׁוּב אֵינָהּ חוֹזֶרֶת. בִּקְּשָׁה שֶׁמִּדֵּי פַּעַם יִרְאֶה אֶת דִּמְעָתָהּ. זֶה כָּל מָה שֶׁבִּקְּשָׁה. דִּמְעָתָהּ שֶׁמְּצוּיָה לָהּ רַבּוֹת בִּפְנִים וּמְעַט בַּחוּץ.

וְכָל אוֹתָהּ שָׁעָה, עַד שֶׁיָּצְאוּ, לֹא יָרַדְתִּי לְסוֹף הַדָּבָר. וְעַכְשָׁו, בַּחֶדֶר הָרֵיק, אֲנִי יוֹרֵד.

שֶׁכֵּן אִלּוּ בִּקְּשָׁה מַיִם סְתָם, מַיִם שֶׁל חָבִית וְשֶׁל בּוֹר, כְּבָר הָיָה לָהּ. בַּעֲלָהּ נָתַן לָהּ נְהָרוֹת. אֶלָּא שֶׁהִיא אֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת מַיִם כְּשֵׁרִים לִשְׁתִיָּה כְּלָל. מַיִם מְלוּחִים הִיא מְבַקֶּשֶׁת, הַיְשֵׁר מִתּוֹךְ הַלֵּב — הִיא הַדִּמְעָה. וּמִדָּה זוֹ מִן הַמַּיִם הַיְּחִידָה בְּכָל הַבְּרִיאָה שֶׁאֵינָהּ מַרְוָה וְאֵינָהּ מְיֹעֶדֶת לְהַרְווֹת. הַיָּם מָלֵא מִמֶּנָּה וְאֵין בּוֹ כּוֹס אַחַת לְשׁוֹתֶה. וְכָל הַשּׁוֹתֶה מִמֶּנָּה כְּאִלּוּ שָׁתָה מֶלַח, שֶׁצִּמְאוֹנוֹ גָּדֵל בּוֹ כִּפְלַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין הוּא פּוֹסֵק, שֶׁאֵין הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְווֹת אֶלָּא לִטְעֹם מִן הַחַי.

זֶהוּ קִלְקוּלָהּ שֶׁל אִשָּׁה זוֹ וְזֶהוּ יָפְיָהּ: הִיא רְווּיָה כֻּלָּהּ מִמַּיִם שֶׁמַּצְמִיאִים. גְּדוּשָׁה עַד גְּרוֹנָהּ, יוֹשֶׁבֶת מְלֵאָה עַל הַכִּסֵּא, מְלוּחָה מִבִּפְנִים כְּמַעְיָן שֶׁנֶּחֱסַם, וּצְמֵאָה, וּכְכָל שֶׁהִיא מְלֵאָה יוֹתֵר כֵּן הִיא צְמֵאָה יוֹתֵר, שֶׁאֵין הַצָּמָא הַזֶּה מִכְּבָר עַל יְדֵי שְׁתִיָּה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁיִּרְאֶנָּה אָדָם שׁוֹתֶה. וְלֹא בִּקְּשָׁה שֶׁיִּטְעַם. בִּקְּשָׁה שֶׁיִּרְאֶה.

וּבַעֲלָהּ מַצִּיעַ לָהּ כָּל אוֹתָם הַיָּמִים נָהָר שֶׁל זָהָב, וְהִיא עוֹמֶדֶת עַל שְׂפָתוֹ וְאֵינָהּ מַרְוֶה, וְהוּא עוֹמֵד מִנֶּגֶד וְאֵינוֹ מֵבִין מֶה חָסֵר. שׁוֹפְכִים וְשׁוֹפְכִים אֶל הַכּוֹס וְהַכּוֹס אֵינָהּ מִתְמַלֵּאת, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ מְבַקֶּשֶׁת מִן הַנּוֹזֵל הַזֶּה כְּלָל, וְגַם הִיא עַצְמָהּ כִּמְעַט אֵינָהּ יוֹדַעַת לְפָרֵשׁ מָה.

וְאַף עַל פִּי כֵן אומַר, וְאֵינִי אוֹמְרוֹ בְּפָנֶיהָ: הוּא הַיּוֹתֵר מִסְכֵּן.

כֵּיוָן שֶׁדִּמְעָתוֹ אֵינָהּ מְצוּיָה לוֹ כְּבָר מִגִּיל שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע. כָּךְ אָמַר, דֶּרֶךְ אַגַּב, כְּמוֹסֵר תַּחֲזִית לְסוֹף הַשָּׁבוּעַ, וּמִיָּד עָבַר לָעִנְיָן אַחֵר, וַאֲנִי לֹא רָדַפְתִּי אַחֲרָיו. אֵין רוֹדְפִים אַחֲרֵי יֶלֶד שֶׁבָּרַח.

תָּאֲרוּ לָכֶם אֲדָמָה שֶׁלֹּא יָרַד בָּהּ גֶּשֶׁם מֵאָז שֶׁהָיָה בֶּן שֵׁשׁ. אָפִיק יֵשׁ שֵׁם, סָדוּק וְשָׁמוֹר עַד הַיּוֹם, וְהָעוֹבֵר בּוֹ רוֹאֶה בְּבֵרוּר הֵיכָן פָּנוּ הַמַּיִם וְהֵיכָן נֶאֶסְפוּ וְהֵיכָן הָיָה עֹמֶק. וְטִפָּה אֵין. וְכֵיוָן שֶׁאֵין, כָּל רוּחַ קַלָּה שֶׁנּוֹשֶׁבֶת מַעֲלָה אָבָק, וְכָל אָבָק חוֹנֵק, וְכֵיוָן שֶׁחוֹנֵק — הוּא רַב. רַב עִם הַשֻּׁתָּפִים וְרַב עִם הַבַּנְקִים וְרַב עִם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְרַב גַּם עַל הַיְּלָדִים שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב וְחוֹסֵךְ לָהֶם עֶשְׂרוֹת אַלְפֵי שְׁקָלִים.

וְזֶה הַדָּבָר שֶׁאֵין לְאָמְרוֹ בַּחֶדֶר: חֶשְׁבּוֹן הַחִסָּכוֹן הוּא דִּמְעָתוֹ. אֵין לוֹ מַיִם אֲחֵרִים לָתֵת. נוֹתֵן לָהֶם אֶת שֶׁלּוֹ בִּשְׁקִידָה גְּדוֹלָה, מִדֵּי חֹדֶשׁ, בְּהוֹרָאַת קֶבַע, וּכְשֶׁאֵין הֵם מוֹדִים לוֹ כָּרָאוּי הוּא נִפְגָּע פְּגִיעַת אֱנוֹשׁ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לוֹמַר נִפְגַּעְתִּי, וּלְפִיכָךְ הוּא צוֹעֵק. אָדָם שֶׁאֵין לוֹ דִּמְעָה, צַעֲקָתוֹ הִיא הַבֶּכִי הַיָּחִיד שֶׁלָּמַד.

וַאֲשֶׁר לַשֶּׁקֶט שֶׁל שַׁבָּת. בַּתְּחִלָּה סָבַרְתִּי שֶׁמְּנוּחָה הוּא מְבַקֵּשׁ כְּדֶרֶךְ הָעֲיֵפִים. וּלְבַסּוֹף שָׁמַעְתִּי מָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי: הַשֶּׁקֶט שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לִישֹׁן בְּתוֹכוֹ הוּא הוּא הַשֶּׁקֶט שֶׁהִיא בּוֹלַעַת בּוֹ אֶת דִּמְעָתָהּ. שְׁנֵיהֶם קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם אֶחָד וְאֵינָם מְדַבְּרִים עַל דָּבָר אֶחָד. הוּא מְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ, וּמִתְפַּלֵּא לָמָּה זֶה טַעְמוֹ טַעַם שֶׁל דָּבָר מֵת.

וְכָךְ יוֹשְׁבִים לְפָנַי שְׁנַיִם וּבְפִיהֶם טַעֲנָה אַחַת, וְהֵם סְבוּרִים שֶׁשְּׁתַּיִם הֵן. הִיא אוֹמֶרֶת: אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתִי. וְהוּא, בְּכָל הַסְּעִיפִים וְהָרֶכֶב וְהָאַשְׁרַאי, אֵינוֹ אוֹמֵר דָּבָר אַחֵר, אֶלָּא שֶׁגַּם הוּא עוֹמֵד שָׁם בֶּן שֵׁשׁ וּמְנַפְנֵף בְּכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיג וְקוֹרֵא: רָאוּ אוֹתִי כְּבָר. וּשְׁנֵיהֶם צוֹדְקִים וּשְׁנֵיהֶם סוּמִים, וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יִסְלַח לִי אִם אומַר זֹאת בְּקוֹל הַיּוֹם. תַּרְגּוּם טוֹב כּוֹאֵב לִפְעָמִים יוֹתֵר מִן הַמָּקוֹר, וּבְגִילִי כְּבָר לָמַדְתִּי שֶׁלֹּא כָּל מָה שֶׁהַמְּתַרְגֵּם מֵבִין עָלָיו לְתַרְגֵּם בְּאוֹתָהּ הַפְּגִישָׁה.

לֹא אָמַרְתִּי כִּמְעַט כְּלוּם. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ שְׁאֵלָה אַחַת עַל שַׁבָּת וּשְׁאֵלָה אַחַת עַל מָה הָיָה שָׁם בְּגִיל שֵׁשׁ, וְהוּא עָנָה יָפֶה מְאוֹד, וְאַחַר כָּךְ עָנָה שֵׁנִית, וּבַשְּׁנִיָּה עָצַר בְּאֶמְצַע הַמִּשְׁפָּט וְסִדֵּר אֶת שַׁרְווּלוֹ. סִדּוּר הַשַּׁרְווּל הוּא כָּל מָה שֶׁהִשַּׂגְתִּי הַיּוֹם. כִּמְלוֹא אֶצְבַּע. יֵשׁ יָמִים שֶׁזֶּה הַרְבֵּה.

וּבַדֶּלֶת, כְּשֶׁכְּבָר יָצָא לְפָנֶיהָ, הֶחֱזִיר רֹאשׁוֹ וְאָמַר לִי: תַּגִּיד לָהּ גַּם עַל הָרֶכֶב.

אוֹתָהּ שָׁעָה סָבַרְתִּי שֶׁהוּא מִתְפָּאֵר, וְלֹא הָיָה בִּי כּוֹחַ לְהָשִׁיב.

עַכְשָׁו, בַּחֶדֶר הָרֵיק, אֲנִי קָם לִטֹּל אֶת הַכּוֹסוֹת. כּוֹסָהּ עוֹמֶדֶת מְלֵאָה עַד שְׂפָתָהּ, שֶׁלֹּא נָגְעָה בָּהּ, וַאֲנִי מֵרִים אוֹתָהּ אֶל הָאוֹר וְרוֹאָה שֶׁאֵין אֵלֶּה הַמַּיִם שֶׁמָּזַגְתִּי לָהּ כְּלָל. אֵלֶּה מַיִם אֲחֵרִים, כְּבֵדִים מְעַט, מְלוּחִים מְעַט, מַיִם שֶׁיָּצְאוּ מִבִּפְנִים וְלֹא הָיָה לָהֶם לְאָן לָלֶכֶת, וְהֵם עוֹמְדִים שָׁם מְלֵאִים כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ וְאִישׁ אֵינוֹ שׁוֹתֶה מֵהֶם וְאִישׁ אֵינוֹ רוֹאֶה שֶׁהֵם שָׁם.

וְאֶת שֶׁלּוֹ הוּא גָּמַע בְּבַת אַחַת וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁהוּא שׁוֹתֶה. הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ. רֵיקָה הִיא, רֵיקָה לְגַמְרֵי, כְּדֶרֶךְ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ מָה לָתֵת וְנוֹתֵן מִיָּד.

וּבְקַרְקָעִיתָהּ, בַּמָּקוֹם שֶׁהָיוּ הַמַּיִם, טַבַּעַת לְבָנָה קְטַנָּה שֶׁל מֶלַח.